השימושים הנפוצים בגלאי גז מתחלקים ל 3 חלקים עיקריים:
הגנה על העובדים במפעל ומתקני התעשייה:
החשש הוא בעיקר בהימצאותם של גזים נפיצים ודליקים באוויר.
כמובן שיש לשקול גם התקנת גלאים לגזים רעילים.
דבר המעורר באופן מידי את הצורך לדאוג לשלומם של העובדים.
לדוגמא חוסר חמצן, גזים נפיצים כגון: מתאן, מימן, גפ"מ (שהוא גז בישול)
התקנת הגלאי תלויה בבחירת מיקום מדויק היכן שהגז מצטבר יחסית לצפיפות שלו באוויר
חשוב לדעת האם הגז קל או כבד מהאוויר – אם הגז כבד הגלאי יותקן למטה ליד הרצפה ואם הגז קל מהאוויר הגלאי יותקן בתקרה.
ניטור או מדידת תהליכים בייצור :
בדרך כלל מערכות גילוי לצורך זה מיועדות לניטור, מדידה ומתן התראה כחלק מתהליך הבקרה.
לדוגמא:
מדידה של רמות כלל החומרים האורגניים הנדיפים VOC לפני ואחרי פילטרים תעשייתיים.
מדידת אדים וגזי סולבנטים בתנורי יבוש ברמות LEL – נקודת נפיצות נמוכה.
בקרת אוורור בחניונים תת קרקעיים.
מיקום התקנת גלאים אלו בדרך כלל יקבע לפי כל אפליקציה ייעודית.
וזאת לאחר בחינת התהליך עצמו,סוגי גזים,טמפרטורה ותנועת זרימת אוויר במקום.
בסוגי מדידות מסוג זה יש חשיבות רבה לפנות אלינו ולהתייעץ על המיקום האופטימלי ביותר.
מערכות לבטיחות – להצלת חיים:
במקרים אלו נצטרך גלאי חוסר חמצן וגלאי גזים רעילים לשמירה על בטיחות העובדים במקום העבודה.
מיקום התקנתם יתבסס על פי מקומות עבודה בהם האנשים נמצאים במהלך המשמרת.
חשוב להדגיש שייתכן ויהיו לנו 2 מערכות גילוי :
אחת לניטור תהליכי בהם המערכת מבוססת על צפיפות הגז באוויר.
שנייה – שמירה על בטיחותו האישית של העובד. כלומר, גלאים ניידים ואישיים לגז.
כאשר מתכננים את מערכת הגילוי יש חשיבות רבה לשים לב לרמות ההתראה של הגלאים.
לפי הוראות הבטיחות HSE , Eh40 מתוארים מגוון גזים מסוכנים ורמות התראה המומלצות שלהם.
אנו מבססים את רמות ההתראה שלנו לפי המלצות Eh40.
כאשר הגלאי מותקן או נמצא באזור הנשימה אשר כבד יותר מהאוויר אז רמות ההתראה יהיו נמוכות יותר.
דוגמא אופיינית לכך תהיה חדר שבו נעשה שימוש בחנקן נוזלי.
קביעת רמת התראה נמוכה של גלאי החמצן בחדר תגרום אוטומטית להפעלת אוורור לצורך דילול החנקן אשר מתפזר בחדר.
במידה ומערכת האוורור אינה עוזרת אז הגלאים ישמשו לצורך פינוי צוות העובדים עד שרמת החמצן תחזור לרמתה התקינה.
מהו המיקום הנכון להתקנה של גלאי גזים בחדרים?
באיור אנו רואים 3 אזורים :
-
אזור תקרה
-
אזור הישיבה,בטיחות, חיים
-
אזור רצפה תחתון
בחלק העליון ,בתקרה, נתמקד ונפעל לפי אותם חוקים של גלאי עשן.
באזור זה יותקנו גלאים עבור גזים הקלים מהאוויר לדוגמא: מתאן, הליום, מימן, אמוניה ואחרים
באזור הישיבה, יותקנו בעיקר גלאים לגזים כגון:
- CO- פחמן חד חמצני
- CO2 פחמן דו חמצני
- חמצן O2
- מימן גופרתי H2S
- חנקן חד חמצני NO
- מימן פלואורידי HF
- אמוניה
- מימן כלורי HCL ואחרים
קרוב לרצפה, בגובה של 10-20 ס"מ יותקנו גלאי גזים אשר כבדים מאוויר .
חשוב לדאוג שהגלאים יהיו מוגנים ממים (בזמן שטיפת רצפות) .
נהוג לשים את הגלאי בקופסת מיגון או להוסיף לגלאי מגן מים.
דוגמא לגלאי גז באזור זה : גז בישול, גפ"מ , פחמן דו חמצני CO2
מתי חשוב להשתמש בגלאי אקטיבי?
רוב מכשירי הגילוי כמו גלאי הגזים הם אינם אקטיביים, הם "יושבים" ומחכים שהגז יגיע אליהם.
תופעה זו נקראת "דיפוזיה כימית".
לעומת זאת,
כאשר מתבצעת פעילות "אקטיבית" של שאיבת הגז לתוכו המכשיר נקרא גלאי אקטיבי.
מכשירים אלו כוללים מערכת דיגום אשר כוללת משאבה פנימית ומערך סינון של הפילטרים.
נשאלת שאלה :
האם גלאי אקטיבי בעל משאבה פנימית יגלה מהר יותר את הגז מאשר מכשיר רגיל, פיסיבי?
לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית.
יש רבים שטוענים שאכן גלאי בעל משאבה יגלה מהר את הדליפה אך בפועל לא תמיד זה נכון.
אחת התכונות הטבעיות של הגזים זה להתפשט בחלל האוויר מה שלעיתים הופך את המשאבה ללא תמיד יעילה.
אז מתי חשוב לרכוש גלאי בעל משאבה?
במקרים בהם אין לגז יכולת להגיע באופן טבעי לגלאי.
דוגמאות למצבים אלו:
לפני כניסה לחלל מוקף כגון בור או ביוב, חובה לוודא שאין סכנה לעובד.
לכן, שימוש בגלאי נייד אקטיבי דגם POLI בעל משאבה יהיה פתרון המושלם לכך.
העובד יזרוק צינורית דיגום גזים טרם כניסתו לביוב וכך יראה באופן מידי מהי רמת כל הגזים המסוכנים הקיימים שם:
- חוסר חמצן O2
- פחמן חד חמצני CO
- כל סוגי גזים הנפיצים ודליקים ברמות LEL
- מימן גופרתי H2S
לעיתים לא ניתן פיזית להתקין את הגלאי בחדר בו נדרשת המדידה לדגומא בחדרים נקיים.
עקב רמת ניקיון גבוהה ודרישות לעמידות בתקנים מחמירים חל איסור של הכנסת ציוד שלא עשוי מנירוסטה או ציוד אשר עשוי לחולל חלקיקים.
מהו שטח כיסוי של גלאי גז?
כמה גלאים תצטרכו לרכוש?
לא פעם יש לנו חדרים גדולים במיוחד כמו חדרי קירור, מחסנים וחדרי ייצור בתעשייה וצריך לדעת כמה גלאים נצטרך להתקין על מנת לכסות את האזור.
דוגמא קלאסית לכך, היא כאשר רוצים להתקין גלאי פחמן חד חמצני CO וגזים נפיצים (מתאן,גפ"מ) בחניונים תת קרקעיים אשר גודלם הפיזי מגיע לפעמים למאות ואף אלפי מטרים ריבועיים.
בגדול, רצוי תמיד להתקין ולמקם את הגלאי קרוב ככל הניתן למקום הדליפה הפוטנציאלי. באופן זה הגילוי יהיה מהיר ויעיל ביותר.
הגלאים שלנו מכסים רדיוס של 5 מטר
אזור של 75 מטר מעוקב
כיצד צריך לתחזק מכשירי המדידה לגזים?
כל מערכות הגילוי דורשות בדיקות תקופתיות וגם ביצוע כיולים על מנת לעמוד בספציפיקציות ותקנים.
השרות ותדירות הכיולים הנדרשים יתבצע לפי התנאים בשטח, סוגי גזים הקיימים תמיד באוויר ויתבסס לפי דרישות מנהל הבטיחות במקום.
ישנה חשיבות רבה לקבוע מדיניות ותוכנית למתן שרות למערכות של כל סוגי הגז כחלק מתוכנית הבטיחות הכללית של כל מפעל.
אנו כאן תמיד על מנת לייעץ , לתת שרות וחלקי חילוף לצורך הבטחת פעילות תקינה של המכשירים.
החלקים העיקריים של המערכת מדידה לגז
רכזת ,בקר שליטה :
בדרך כלל תותקן מחוץ לאזור המדידה לדוגמא בחדר הבקרה.
אליה יחוברו כל חיישני הגזים על גבי כבל אחד בעל 2 גידים בלבד בשרשרת (בטור) ללא צורך לחווט כל גלאי אליה.
רכזות צריכות להיות נגישות לאדם, במיוחד כאשר יש התראה – על מנת לבצע פינוי של צוות העובדים או לקרוא את רמות הגז.
התראות ויזואליות וקוליות :
הכלל הוא כי בכל מערכת לגילוי גזים תהיה התראה קולית וויזואלית על ידי מנורת אזהרה – צ'אקלקה,
ההתראה מיועדת לתת אות לעובדים השוהים במקום.
אלו יהיו מנורות משולבות סירנה כדוגמת דגם BEACON פשוטות.
על מנת לחסוך בכבלים , מנורות אלו יכולות להיות מופעלות ומחוברות ישירות לכל גלאי באמצעות פורט I/O.
התראות ואינדיקטורים מיוחדות :
התקנים אלו מתחברים למערכת כתובתית שלנו בדרך כלל יותקנו בכניסה לחדרים בהם כבר מותקן גלאי הגז. בזמן שיש דליפה בחדר יישמע סיגנל קולי אשר יזהיר את הרוצים להיכנס לחדר.
היתרון בשימוש בהתקנים אלו לעומת מנורות התראה רגילות הוא שלא ניתן להתבלבל בינם למערכות גילוי אחרות. לכל התקן כזה יש תצוגה צבעונית מתחלפת וכיתוב ברור.